פראג היום

יותר משני עשורים אחרי מהפכת הקטיפה ונפילת הקומוניזם, הפופולריות של פראג בתור אחד היעדים התיירותיים המועדפים באירופה אינה מראה שימנים של האטה. ואפילו אם היא כבר לא המציאה לתיירים שהיא הייתה אז, השילוב של הבירה הצ’כית בין היסטוריה מרגשת, ארכיטקטורה מפוארת, מגוון ענק של בילויים נשאר מושך מאי פעם.

היום, הרפובליקה הצ’כית – ופראג במיוחד –  נחשבת כמודל לכל מדינות אירופה המזרחית הרוצות לשפר את תנאי החיים של אזרחיהן והתנאים הכלכליים של המדינה  באופן כללי. פראג נחשבת כעיר קוסמופוליטית המתחרה בהרבה מהבירות היותר מבוססות של מרכז ומערב אירופה ויש לה שם של מקום הנהנה מכל היתרונות שיש לקפיטליזם להעניק – כמו גם כמה חסרונות.  המדד הטוב ביותר של מדינה באופן כולל הוא העובדה  שלרפובליקה הצ’כית יש את התמ”ג  הגבוה ביותר  מכל המדינות שהצטרפו לאיחוד האירופי ב-10 השנים האחרונות. – כאשר הסכום הגבוה ביותר של תמ”ג נמצא בבירה, פראג.

למרות שהמצב הפיננסי של פראג הוא הרבה יותר גבוה מרוב שכנותיה המזרח-אירופאיות, המעבר לדרך חיים דמוקרטי וקפיטליסטי גרם למספר בעיות, כאשר הברור מכולם הוא הפער הגדל בין העשירים לעניים. למרות שזוהי בעיה שכל מדינה קפיטליסטית סובלת ממנה במידה מסוימת, הממשלה הצ’כית תצטרך לפעול במהירות כדי לעצור את הבעיה הזאת מלגדול.

אחד הדברים המפתיעים ביותר שאתם תשימו לב כאשר תבקרו בפראג הוא שיש המון מעשנים בעיר. למרות שאסור לעשן במקומות ציבוריים משנת 2006, נדמה שמספר המעשנים לא ירד. באופן מוזר, אנשים עדיין יכולים לעשן במסעדות, למרות שיש בכולן אזורים במיועדים ללקוחות שאינם מעשנים.

אחת ההשלכות הגדולות ביותר על פראג בשנים האחרונות היא הזרם של תיירים צעירים ממערב אירופה, כולם נמשכים אחרי חיי הלילה מלאי החיים, האלכוהול הזול והמועדונים  מסביב לכיכר וונצסלאס. הדעות חלוקות על זה; מצד אחד, הם מזרימים כמויות גדולות של כסף בכלכלה אבל מצד שני, הם גורמים להפרעות וגרמו להרבה אזורים בעיר להיות לא מומלצים במיוחד. מאז שהמחירים התחילו לעלות, הרבה תיירים מחפשים ערים מזרח-אירופיות אחרות במקום כגון בראטיסלבה, בוקרשט וריגה.

PAT

Check Also

מהפיכת הקטיפה

אחת השנים הגדולות בהיסטוריה בעיני בני האדם מאירופה המזרחית והמרכזית היא ללא ספק 1989; ממשלים קומוניסטיים שונים הודחו וחומת ברלין הופלה סופסוף, דבר שאיחד את המדינות של גרמניה המזרחית והמערבית כדי לגבש את מה שנקרא היום גרמניה. כאשר כל זה אירע, הממשלה בצ'כוסלובקיה ראתה את זה בעצבנות, כאשר היא ידעה שהם יכלו להיות הבאים בתור במגמת המהפכה.